שבץ מוחי הוא אחד הגורמים המובילים לנכות ומוות ברחבי העולם, ומהווה נטל גדול על מערכות הבריאות. הטיפול הסטנדרטי לשבץ איסכמי הוא מתן של רקמות פלסמינוגן מפעיל תוך ורידי (tPA) במהלך השעות הראשונות של הופעת הסימפטומים. עם זאת, ישנם מקרים בהם טיפול תרומבוליטי אינו מספיק, ויש צורך בכריתת פקקת מכנית. שתי טכניקות נפוצות המשמשות בכריתת פקקת מכנית הן חילוץ נעול ואקום בעזרת סטנט רטריבר (SAVE) וטכניקת שאיפה ישירה (ADAPT).
SAVE כרוך בשימוש בסטנט רטריבר, אשר מוחדר דרך צנתר ונפרס לכלי החסום. הסטנט נפתח ותופס את הקריש, אשר מוסר לאחר מכן מהכלי בעזרת שאיבה ממשאבת ואקום. ADAPT, לעומת זאת, כרוכה בשימוש בצנתר שאיבה, אשר מוחדר לכלי החסום כדי להסיר את הקריש. צנתר השאיבה מועבר קדימה ואחורה בתוך הכלי עד להסרה מלאה של הקריש.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי Jadhav et al. (2020) הוכיח כי לטכניקת ה-SAVE יש שיעור רפרפוזיה גבוה יותר (93.7%) בהשוואה ל-ADAPT (77.2%). בנוסף, המחקר מצא כי טכניקת ה-SAVE הייתה קשורה לזמני פרוצדורה קצרים יותר ולפחות נזק לכלי, מה שמצביע על כך שזו שיטה בטוחה ויעילה יותר לכריתת פקקת.
הוכח כי SAVE מהיר יותר ומוצלח יותר בהשגת הסרה מלאה של קרישים בהשוואה ל-ADAPT. בנוסף, SAVE נקשר עם פחות סיבוכים, כגון פגיעה בכלי הדם או דיסקציה, בהשוואה ל-ADAPT. זה עשוי להפוך את SAVE לבחירה טובה יותר עבור מטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עבור אלו הזקוקים להסרה מהירה של קריש עקב תסמינים חמורים.
מצד שני, ADAPT עשוי להתאים יותר למטופלים עם קרישים קטנים יותר או לבעלי כלים מתפתלים שקשה לגשת אליהם עם סטנט רטריבר. ADAPT היא גם טכניקה פשוטה וחסכונית יותר, שעשויה להיות עדיפה באזורים עם משאבים מוגבלים או למטופלים שדורשים זמן פרוצדורה קצר יותר.
מחקר שנערך על ידי Gory et al. (2018) גילה כי לטכניקת ADAPT יש שיעור רפרפוזיה נמוך יותר (73.5%) בהשוואה ל-SAVE (84.9%). עם זאת, המחקר מצא כי ADAPT היה קשור לזמני פרוצדורה קצרים יותר ולשיעורים נמוכים יותר של סיבוכים הקשורים למכשיר. בנוסף, נמצא כי ADAPT חסכונית יותר מ-SAVE.
נתונים מהעולם האמיתי על היעילות והבטיחות של טכניקות SAVE לעומת ADAPT עבור חולי שבץ חריף הם נדירים. עם זאת, מטה-אנליזה עדכנית של 22 מחקרים על ידי Brinjikji et al. (2019) מצא שלשתי הטכניקות יש שיעורי חזרה וזמני פרוצדורליים דומים. עם זאת, טכניקת ה-SAVE הייתה קשורה לשיעור גבוה יותר של רפרפוזיה מוצלחת במעבר הראשון ושיעור נמוך יותר של תסחיפים לטריטוריה חדשה.
לסיכום, הן SAVE והן ADAPT הן טכניקות יעילות לכריתת פקקת מכנית בשבץ חריף. הבחירה בין שתי הטכניקות צריכה להתבסס על מאפייני המטופל האישי והמשאבים הזמינים. המשך המחקר וההתקדמות בטכנולוגיה עשויים לשפר עוד יותר את היעילות והבטיחות של שתי הטכניקות, ולבסוף להוביל לתוצאות קליניות משופרות עבור חולי שבץ מוחי.